פסק-דין בתיק ב"ל 17645-12-10

1.         יוסף מנשה (להלן - התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום דמי פגיעה בגין בקע מפשעתי מיום 19.7.09.

2.         משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק -

"בסעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי נקבעו מספר תנאים, שבהתקיימם, יראו בבקע מפשעתי כ"פגיעה בעבודה" ואלוהם:

1.            הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה, כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן - סעיף 84 (1) לחוק.   

2.            עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך שבעים ושתיים שעות מהופעת הבקע - סעיף 84 (2) לחוק.

3.            הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך שבעים ושתיים שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שאין עובדים בהם - סעיף 84 (3) לחוק.

מעיון בפרטי תביעתך ובמסמכים הרפואיים שבידינו עולה, כי הופעת הבקע בתאריך 19.7.09 לא באה כתוצאה ממאמץ לא רגיל - הרמת פינים -  איננה בגדר מאמץ לא רגיל בעבודתך.

מטעמים אלה, לא ניתן להכיר בבקע המפשעתי כפגיעה בעבודה", הגיש הוא תביעה לבית הדין.  

3.         הפלוגתא בה יש להכריע בתיק הינה האם עומד התובע בתנאי סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק).

4.         על מנת שבקע מפשעתי יוכר כתאונת עבודה צריך שיתמלאו מספר תנאים מצטברים ורק לגבי אחד מהם, זה שבפסקה (3), ניתן למוסד שיקול דעת כדי להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה אף אם לא התמלא אותו תנאי.

5.         עלינו לבחון, אפוא, האם נתקיימו בתובע התנאים המנויים בסעיף 84 לחוק.

6.         בתיק זה העידו, מטעם התביעה, התובע בעצמו ומטעם הנתבע - מר אשר נהון, הממונה הישיר של התובע (להלן - נהון). 

7.         מתצהירו של התובע עולות העובדות כלהלן -

א.         התובע עובד כסוואר בנמל אשדוד משנת 2007, 8 שעות עבודה ליום.

ב.         כל אוניה המגיעה לרציף עמוסה במכולות הנבנות כמגדל. בכל מכולה מורכבים ארבעה פינים, שתפקידם  לשמור על יציבות המכולות. 

ג.          כל מכולה מועמסת על גורר המביא אותה אל רציף הנמל כאשר תפקידו של התובע כסוואר על הרציף, הוא לפרק מהמכולה את הפינים ולהניח אותם בתוך ארגז פינים המיועד לכך.

ד.         ביום 19.7.09 עבד התובע ברציף 9 בנמל באוניית מכולות והוריד פינים מהמכולות שירדו אל הרציף.

ה.         מסיבה שאינה ידועה לתובע, באותו יום לא הורידו את ארגז הפינים אל הרציף ועל כן, בוצעה העבודה באופן הבא - תחילה פרק התובע את הפינים מהמכולה והניח אותם על הרצפה ברציף ולאחר מכן, כשנערמה ערמת פינים ברציף, התחיל להעמיס אותם בארגז.

ו.          מדובר בעבודה שדרשה מאמץ פיזי חריג לו לא היה התובע מורגל שכן על פי רוב הארגז מונח בסמוך על יד הגורר ואין כל צורך בביצוע מאמץ בעבודה זו. מאחר ובאותו יום לא היה ארגז, נאלץ התובע לערום את הפינים בערימה ולהעמיס אותם אל הארגז והכל תוך מאמץ פיזי חריג.